נולבדקס VS
כלומיד
אחת השאלות
הנפוצות בנוגע ל PCT (טיפול לאחר סייקל) היא האם להשתמש בנולבדקס או בכלומיד או בשילוב של
שינהם.מאמר זה, ינסה להבהיר את הנושא הנ"ל ולעשות מעט סדר
בדברים.
למרות
הדמיון ברכיבים ובמבנה ,מעט מאד אנשים מחשיבים את הנולבדקס והכלומיד כזהים. התפיסה
השגויה של אותם אנשים נובעת מהשימוש השונה של כול אחד מהחומרים,נולבדקס-טיפול בסרטן
השד אצל נשים בזמן ש כלומיד משמש
בטיפולי פוריות.
בחוגי פיתוח
הגוף,מהיום בראשון כלומיד שימש בעקר כ PCT ונולבדקס
כאנטי-אסטרוגן.
עכשיו נשאלת
השאלה ,הרי נאמר כי הם זהים ברכיביהם ובמבניהם אז מדוע הוחלט שישמשו למטרות
זהות?.התשובה נעוצה ככול הנראה בעובדה שנולבדקס בבירור,הוא אנטי-אסטרוגן חזק יותר והאנשים
שמוכרים כלומיד היו זקוקים לזווית נוספת למכור את החומר,אז הוא בעקר שימש כסיוע
לאחר הסייקל.
מעטים הם
המשתמשים,שבאמת יודעים כיצד הכלומיד תורם(וגם הנולבדקס) להחזרת הטסטוסטרון הטבעי לגוף לאחר סייקל של
סטרואידים אנבוליים אנדרוגנים (AAS) .
בסיום
הסייקל,רמת האנדרוגנים בגוף צונחת באופן דרסטי,והגוף מגיע למצב של ייצור יתר של
אסטרוגן על מנת לשמור על רמות הורמונים גבוהות בגוף.אסטרוגן מדכא את היצור הטבעי של
טסטוסטרון בגוף,ובתקופה שבין סיום הסייקל ועד חזרת ייצור הטסט' הטבעי,מאסת גוף רבה
נאבדת.כמובן האינטרס שלנו היה,להחזיר את ייצור הטסט' הטבעי
במהרה.
כלומיד
ונולבדקס יפחיתו את כמות האסטרוגן בגוף לאחר הסייקל,ובכך יגרו את הגוף לחדש את
ייצור הטסט' הטבעי בגוף,כך פועל המנגנון בכלליות.
שני
התרכובות זהות במבניהן ומסווגות כ triphenylethylenes-אסטרוגנים עדינים שאינם פעילים ברצפטור(קולטן) האסטרוגני,אבל
עדיין נמשכים עליו ובעצם "כובשים" את הרצפטור ושומרים עליו מפני קליטת
אסטרוגן.
זה אומר
בעצם,שהם לא תורמים בהורדת רמות האסטרוגן בגוף כמו שפרובירון (ARIMIDEX)
עושה,אבל הם חוסמים את הרצפטור כך שכול אסטרוגן בגוף בעצם יהיה נייח מכיוון שאין לו
רצפטור לחבור אליו.
אחד
היתרונות החשובים שהפך את השימוש ב נולבדקס\כלומיד לכה נפוץ הוא,שהם נותנים תוצאות
במהרה מאשר חוסמים ארומטיים כמו פרובירון.לכן כאשר בעיות כמו ג'ינוקומסטיה צצות בזמן סייקל של אנבוליים הטיפול
הראשוני יהיה 20 מ"ג נולבה ליום או 100מ"ג כלומיד ליום מיידית!בשילוב עם
פרובירון.הפרובירון יפחית באופן אקטיבי את האסטרוגן בגוף בעוד הכלומיד\נולבה יפתרו
את הבעייה באופן מיידי.
אז באיזה
משתי החומרים יש להשתמש?
הרוב המוחלט
מקדם שימוש בנולבדקס ב ע"פ כלומיד בין אם זה בזמן סייקל או כ PCT ממס'
שיקולים.
נולבדקס הוא
אנטי אסטרוגן חזק יותר ,וזה הודגם בגלל העובדה שתוצאות טובות יותר נצפו מ 20-40 מ"ג
מאשר עם 100-150 מ"ג כלומיד. לאחר ה סייקל (תקופת ה PCT)
לנולבקדס תפקיד מפתח ,הוא מחזיר את רמות האסטרוגן למצב נורמאלי
במהרה.
אבל הדבר
החשוב ביותר,לנולבדקס יש השפעה ישירה על החזרת ייצור הטסט' הטבעי בגוף,הסיבה היא
שטמוקסיפן(נולבדקס) מגביר את התגובה של ה luteinizing
hormone (הורמון
שמופרש מבלוטת יותרת המוח ואחרי בין היתר על סינתזה של אנדרוגנים ע"י האשכים) ל
GnRH (gonadtropin
releasing hormone) שזהו הורמון האחראי לגירוי האשכים,לייצר הורמוני מין ותאי
זרע.
בעוד
שכלומיד הקטין אתה התגובה בינהם מעט.
עוד עובדה
על נולבקדס,שהוא בעל השפעה של אסטרוגן בכבד.כפי שהוזכר גם נולבה הוא אסטרוגן חלש
,אבל עדיין חזק בכדי לפעול בכבד,וכך
אנחנו נהנים ממההשפעה החיובית של האסטרוגן בכבד,בזמן המנעות מהשפעה שלילית בשאר
הגוף.
בנוסף
לנולבדקס יש השפעה חיובית רמות כולסטרול הרע בגוף ולכן צרי להחשב לבחירה הטובה ע"פ
כלומיד.ברוב המקרים הוא לא יפתור את בעיית הכולסטרול הרע אבל,יתרום בצמצום הנזק
והחמרת הבעייה.
סיבה נוספת
מדוע נולבקס עדיף על כלומיד כ PCT (אם היותו חזק פי 3-4
מכלומיד,ובעל השפעה ישירה על ייצור טסט' טבעי לא הספיק ) היא בגלל שהוא בטוח יותר
לשימוש,ולא רק שהוא משפר פרופילים שומניים ,אלה גם בגלל שאין לו את תופעות הלוואי
שיש לכלומיד.
כלומיד גורם
ליותר אקנה בשל המינון הגבוה (פי 3-4).
אבל כלומיד
גם ככול הנראה משפיעה על הראייה,טיפול ארוך טווח בכלומיד יכול לגרום לשינויים בלתי
הפיכים בראייה.
שימוש
באנטי-אסטרוגנים כגון נולבה וכלומיד בזמן הסייקל,יכול לגרוע מתוצאות הנעשות עי"
הסטרואידים,וזאת בגלל שאסטרוגן אחראי על מספר גורמים אנבוליים כמו הורמון
הגדילה,שיפור הרצפטור האנדרוגני,ושיפור ניצול גלוקוז.זו אחת הסיבות שהסטרואידים
הארומטיים כגון טסט' ,דיאנבול וכו' הם הסטר' המתאימים להשגת מסת שריר
מקסימלית,וכשנפחית את רמות האסטרוגן נפחית איתם גם את ההישגים
שנעשו.
מהסיבה הנ"ל
כלומיד יהיה יותר מתאים לשימוש בזמן הסייקל כאשר יש חשש
לארומטיזציה
בעוד נולבה
תמיד ישאר כנשק הבחירה למקרה של "תקלות".